ה-1 לספטמבר מתקרב ועדיין אין אישור לסייעת רפואית? המדריך המלא להיערכות
Share
עוד רגע ה-1 לספטמבר ואתם עדיין בלי אישור לסייעת רפואית?
אם אתם הורים לילד/ה עם אלרגיה למזון, כנראה שהלחץ כבר עולה.
אולי אתם נכנסים למסגרת חדשה.
אולי גננת או מחנכת חדשה.
אולי צוות שאתם עדיין לא מכירים.
אולי אתם לא יודעים מי יהיה עם הילד/ה שלכם במהלך היום.
ואולי, עדיין אין לכם תשובה לגבי הסייעת הרפואית (תומכת חינוך לצורך רפואי).
ואז מגיעה השאלה שמטרידה: "אז מה יהיה ב-1.9?"
קודם כל – לנשום. ❤️
כי יש דבר אחד שחשוב שתדעו:
ילד/ה עם אלרגיה נכנס/ת לגן או לכיתה – בין אם יש סייעת רפואית ובין אם אין סייעת רפואית.
וההיערכות של המסגרת לא מחכה לאישור לסייעת הרפואית.
אז מה עושים?
בדיוק כמו שהיינו מתנהלים אם כבר היה לנו אישור.
אבל רגע – זה לא אומר שאנחנו מגיעים לגן/כיתה עם רשימת הוראות ומתחילים לחלק משימות לצוות.
ממש לא.
אנחנו מגייסים את הצוות אלינו.
אנחנו רוצים להפוך את הצוות לשותף שלנו.
להכיר להם את הילד/ה, להסביר את האלרגיה, לתת להם את הכלים והידע, לענות על שאלות ולהיות זמינים עבורם.
כי גם עבור הצוות זו לפעמים הפעם הראשונה שהוא מתמודד עם ילד/ה עם אלרגיה למזון.
המטרה היא לא להפחיד אותם.
המטרה היא לתת להם ביטחון:
- ביטחון לדעת מה עושים.
- ביטחון לדעת איפה המזרק ואיך שומרים עליו (בטמפ' החדר – לא במקרר ולא בשמש).
- ביטחון לדעת איך מונעים חשיפה.
- וביטחון לדעת שאנחנו, ההורים, כאן – זמינים ועובדים יחד איתם.
אז הנה מה שאני ממליצה לעשות כבר עכשיו, עוד לפני 1.9:
1. מתחילים את השיחה כבר באוגוסט
לא מחכים ליום הראשון.
פונים לגננת / מחנכת ולמנהלת האשכול, ככל שיש, או למנהלת בית הספר, ומספרים להם על האלרגיה.
אפשר ורצוי לקיים פגישה, אפילו בזום, ולעבור על כל הנקודות החשובות בנושא אלרגיות למזון.
2. מדפיסים את חוזר מנכ"ל משרד החינוך ומעבירים לצוות
לא רק שולחים קישור בוואטסאפ. מדפיסים.
מביאים לצוות עותק מודפס של חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא אלרגיות למזון, עוברים איתם על הדברים הרלוונטיים ומוודאים שהם יודעים איפה אפשר למצוא את ההנחיות כשצריך.
המסמך לא נועד "להפחיד" את הצוות. הוא נועד לתת לכולנו שפה משותפת וכללים ברורים.
3. מכירים את הצוות – והצוות מכיר אתכם ואת הילד/ה
זו ההזדמנות להכיר להם את הילד/ה שלכם ולתת להם את כל המידע החשוב:
- איך הילד/ה נראה/ית
- מהו/הם האלרגן/ים
- למה צריך לשים לב
- אילו תגובות יכולות להופיע
- איך מזהים תגובה
- מה עושים במקרה חירום
- איפה המזרקים נמצאים
ואם עושים את השיחה בזום – מתאמים גם הדרכה פרונטלית קצרה לתרגול עם מזרק דמה.
4. עכשיו בודקים שההיערכות באמת עובדת
לא מסתפקים ב"כולם יודעים". שואלים יחד עם הצוות:
- מי יודע להשתמש במזרק ומי צריך רענון?
- האם המזרק נגיש וזמין לצוות (לא בהישג יד של הילדים)?
- מה קורה כשהגננת/מחנכת לא נמצאת?
- מי נמצא עם הילד/ה בחצר?
- מה קורה בצהרון?
- מי הצוות המחליף? האם גם הם יודעים על האלרגיה ועל מיקום המזרק?
המטרה היא לא "לתפוס" את הצוות. המטרה היא לוודא שבמקרה הצורך, כל מי שנמצא עם הילד/ה יודע מה לעשות.
וכאן גם חשוב לדבר על הצוות המחליף, החצר, הצהרון, פעילויות מיוחדות וטיולים.
כי הילד/ה שלנו לא אלרגי/ת רק כשהגננת או המחנכת הקבועה נמצאת. מי שנמצא עם הילד/ה – צריך לדעת.
5. האלרגן לא נכנס לגן/לכיתה
זה אחד הדברים שצריך לדבר עליהם בצורה ברורה כבר עכשיו.
האלרגן של הילד/ה לא נכנס למסגרת בהתאם להנחיות ולנהלים הרלוונטיים.
צריך לוודא שהצוות יודע מהו האלרגן, איך מונעים את הכנסתו למסגרת, ומה עושים במצבים שבהם יש אוכל.
וזה כולל גם:
- ימי הולדת 🎂
- חגים ומסיבות 🎉
- פעילויות עם אוכל
- אפייה וטעימות
- יצירה עם חומרי מזון
- אוכל שמגיע מהבית
- טיולים ופעילויות מחוץ למסגרת
- וכמובן – שילוט מתאים שמיידע את כל מי שנכנס למסגרת.
לא מחכים לאירוע הראשון כדי לגלות שלא חשבנו על זה.
וחושבים יחד איך ליישם את הנהלים בצורה שתהיה ברורה, פשוטה וישימה עבור כולם.
6. בונים מראש תוכנית ברורה למקרה חירום
הצוות צריך לדעת מה עושים במקרה של תגובה, להכיר את תוכנית החירום של הילד/ה ואת ההנחיות הרפואיות שלו/ה, ולדעת כיצד להשתמש במזרק בהתאם להדרכה שקיבל.
לא משאירים את זה ל"רגע האמת".
7. ב-1.9 מעבירים את כל המסמכים הרלוונטיים
מביאים לצוות את כל המסמכים הרפואיים והמסמכים הרלוונטיים.
לצפייה והורדת המסמכים לחצו כאן
וממשיכים כמובן לעקוב אחרי הבקשה לסייעת הרפואית. לא מוותרים עליה. אבל גם לא מחכים לה כדי להתחיל להתארגן.
ואם אתם עכשיו קוראים את זה וחושבים:
"רגע, לא דיברתי בכלל עם הצוות."
זה בסדר. זה בדיוק הזמן לעשות את זה.
ואם אתם חושבים:
"אבל אני לא יודעת מה להגיד להם..."
תתחילו פשוט משיחה.
לא צריך להגיע עם רשימת דרישות.
המטרה שלנו היא לא להגיע למסגרת עם פחד ועם הוראות.
המטרה היא להגיע עם ידע, עם תוכנית ועם צוות שמרגיש שהוא לא לבד.
אנחנו ההורים זמינים.
אנחנו כאן כדי לענות על שאלות.
אנחנו כאן כדי להסביר.
ואנחנו כאן כדי לתת לצוות את כל הכלים שהוא צריך כדי להרגיש בטוח בהתמודדות עם האלרגיה.
כי בסופו של דבר – אנחנו והצוות רוצים בדיוק את אותו הדבר:
שהילד/ה שלנו ייכנס/תיכנס לגן/כיתה ב-1.9, ירגיש/תרגיש בטוח/ה, יהיה/תהיה חלק מהמסגרת – ויחזור/תחזור אלינו הביתה בשלום. ❤️
ואם אתם עדיין מחכים לאישור לסייעת רפואית – אתם ממש לא לבד.